סִדְרֵי אַהֲבָה (orders of love) הוא מונח שטבע ברט הלינגר, אבי הקונסטלציה המשפחתית. הלינגר גילה שהאהבה יכולה לזרום במשפחה טוב יותר כאשר מתקיימים ונשמרים בה סדרים מסויימים, וכך גם בשאר מערכות ואירגונים.
ההכרה בסדרים אלו וההבנה שלהם נוכחים בתוכי כאשר אני מלווה אחרים בכל נושא ותהליך, לכן בחרתי לקרוא לעסק שלי בשם סִדְרֵי אַהֲבָה.
ליצירת קשר
052-334609
קצת עלינו
שמי ניצן איילה ואחד הדברים שמעוררים בי שמחה וסיפוק הוא לחולל מרחב המאפשר חיבור אל הסדר הטבעי שלנו. במרחב כזה יכולים להתחולל ריפוי, הגשמה, פריחה ושיגשוג.
מגיל צעיר התעניינתי בריפוי, בנפש וברוח ולמדתי שיטות ריפוי שונות. ראשית, מתוך הכאב והמצוקה שלי והניסיון להבין אותם ולעזור לעצמי. ושנית, על מנת לעזור לאחרים ולהקל על סבלם.
לאחר שנים רבות של לימודים ושל ליווי אחרים בתהליכים רגשיים, גיליתי את הקונסטלציה המשפחתית.
אני מנחת קונסטלציה משפחתית מטעם "דרך הקונסטלציה" – בית הספר ללימודי הקונסטלציה המערכתית מיסודו של ישי גסטר https://constellations.org.il/
כיום אני לומדת טיפול זוגי ופרטני בגישת הקשר כמרפא עם טלי גרנות – טיפול זוגי ופרטני מבוסס על תיאוריית ההתקשרות וגישות מבוססות התקשרות. https://www.thehealingbond.com/
תהליך סידור הבית הוא דרך נוספת ואהובה עלי מאוד, להביא נראות ואהבה לחלקים פנימיים שלנו שמתבטאים במרחב הביתי החומרי ובמה שאנחנו פוגשים דרך הסידור שלו. סידור הבית מהווה תמיכה משמעותית עבורי ועבור רבים ביצירת סדר פנימי, מיקוד, שקט וצרכים נוספים שנענים ותומכים בחיי היומיום ובזרימת האנרגיה והאהבה בצורה טבעית ונכונה יותר.
יצירת כדורי אדמה קריסטליים היא עוגן נוסף שמצאתי בשנה האחרונה, או יותר נכון, מצא אותי. בעבודה עם האדמה ובתהליך יצירת הכדורים יש מתנות רבות לגוף ולנפש שאני זוכה להכיר ולהעמיק בהן יותר ויותר.
מה אנחנו מציעים?
מפגשים אישיים, מרחב של הקשבה, נראות, ביטוי של כל מה שמבקש מקום וקול.
מרחב בטוח שבו תוכלו להקשיב טוב יותר לעצמכם ולגלות את מה שמבקש להתגלות.
דברים שמנחים אותי במפגשים האישיים הם:
יצירת מרחב בטוח, גם עבור ההגנות והדפוסים וגם עבור המקומות הרכים, הפגיעים והעוצמתיים.
תיאורית ההתקשרות וגישות טיפול פרטני וזוגי המבוססות על תיאוריית ההתקשרות.
גישות ושיטות נוספות אותן למדתי ומלוות אותי: אימון אישי, גישור הוליסטי, העיצוב האנושי, המפתחות הגנטיים, הזמן הטבעי של המאיה, תטא הילינג ועוד.
כדור האדמה המבריק, או ביפנית "היקארו דורודנגו" הוא משחק ילדים יפני מסורתי שהפך לאמנות אדמה בעולם כולו.
יצירת כדור האדמה היא תהליך כימי ואלכימי יפייפה שמאפשר לנו התמרה של חומרים נפשיים בתוכנו, יחד עם החומרים שבאדמת הכדור.
תוך כדי עירבוב, לישה, איחוד, דחיסה, עיגול ומירוק של האדמה לכדור,גם הגוף והנפש שלנו מקבלים תשומת לב, איוורור, פריקה והטענה מחדש.
בסדנה נלמד איך להכין תערובת פשוטה של אדמה, חול ומים שאפשר להכין בבית בקלות וליצור איתה כדורים נוספים ועוד דברים.
ניצור כדורי אדמה קריסטליים בשילוב עם כלים מהקונסטלציה המשפחתית, חיבור והקשבה לגוף ועוד.
הסדנה מתאימה למבוגרים, ילדים, בקבוצות, בזוג או פרטני.
ליצור תנועה חדשה בחיים.
להתבונן על מה שתקוע ולאפשר לו לנוע.
ליצור שינוי וסדר בחיים ובבית.
להכניס חדש ולהוציא ולנקות את הישן.
~~~
סידור בית הוליסטי מבוסס על ראיה מערכתית של האדם, הבית והסביבה.
לפי תפיסה זו הבית מייצג עבורנו חלקים רבים בתוכנו ובמערכת המשפחתית שלנו. כאשר אני מתבוננת על הבית ומקשיבה לאדם אותו אני מלווה, אני מחזיקה בתוכי תפיסה הוליסטית אשר לוקחת בחשבון שמתחת לתקיעות, לבלגן ולכל מצב שנפגוש בבית, יש מערכת שלמה של גורמים והשפעות אשר אותו מצב מבטא. לכן, סידור כזה כולל גם את החלק הפרקטי ואת הפתרונות היישומיים עבור האדם, המשפחה והבית, וגם את החלק הלא מודע, הרגשי, המערכתי – הקונסטלציה שבתוכה מתקיים המצב בבית.
לעיתים הדברים יעלו בשיחה או תוך כדי הסידור והמפגש עם התכנים שהוא מציף. לעיתים גם מבלי לדבר על הדברים, הבית "ידבר" והסידור שלו והשינויים שיקרו, יעבירו את האדם את תהליך השינוי והזיכוך.
רובנו גדלנו בסביבה שחסרו בה תנאי החיים והאהבה שכולנו זקוקים להם כדי לשגשג ולפרוח בקלות. ולא רק שחסרו אלא גם היתה מלווה בפגיעות ובטראומות. ולא רק אנחנו אלא סיכוי סביר שכך גם היה אצל ההורים שלנו, ההורים שלהם ואולי עוד כמה דורות אחורה בשושלת שלנו.
דרך השושלת שלנו, קיבלנו בהעברה בין-דורית וגנטית כוחות, יכולות, ידע והכשרונות, וגם את דפוסי הישרדות והגנה, התניות, אמונות, טראומות וכאבים רגשיים ופיזיים.
חלק מהגדילה שלנו עוברת דרך השלה של הדברים שקיבלנו ולמדנו מהשושלת המשפחתית ומהסביבה בה גדלנו, דברים שאימצנו כחלק ממנגנוני ההגנה וההישרדות שלנו, ושכיום כבר לא מתאים לנו להמשיך להחזיק בהם. דברים אלו מתבטאים בחיינו באופנים שונים. קארל יונג ביטא את זה במשפט המפורסם שלו: "עד שלא תהפוך את התת-מודע שלך למודע, הוא ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל".
יונג ביטא במשפט זה את מה שנראה כפרדוקס ולפיו דווקא מה שלא מקבל הכרה בתוכנו הוא מה שמשפיע עלינו יותר מכל, ומה שניתן לו הכרה, כלומר נהפוך למודע, תהיה לנו יותר בחירה לגביו.
איך אנחנו יכולים ליצור ולקבל את התנאים שיאפשרו לנו לחיות את הטבע שלנו, לחזור לסדר הטבעי הפנימי שלנו? זאת שאלה שליוותה ומלווה אותי בחיי כחלק ממסע הריפוי שלי והחזרה אל הטבע שלי.
הקונסטלציה המשפחתית-מערכתית היא שיטה אשר פיתח ברט הלינגר על מנת לראות ולזהות את השפעות הלא מודעות, הנסתרות, המשפיעות עלינו ומנהלות את חיינו. לשם כך הוא התבונן על המערכת המשפחתית ועל היחסים בין בני המשפחה וזיהה את השיבושים אשר יוצרים הפרעות בסדר הטבעי של המערכת. כאשר ישנה הכרה בשיבושים אלה, באירועים שיצרו אותם ובהשפעה שלהם על המשפחה, ניתן לאפשר למערכת לחזור לסדר הטבעי שלה.
ניתן לקיים מפגשי קונסטלציה משפחתית פרטניים או בקבוצה אשר בה מתנדבים ייצגו את בני המשפחה ושאר הייצוגים, עבור המונחה.
הוא תהליכי ומגיע עמוק עד כמה שיתאים לכן להגיע. הוא מתאים למי שמעוניין.ת להתבונן פנימה לעומק, למרחב הפנימי ולא רק לחיצוני, ולפגוש מקומות שמבקשים את תשומת הלב שלנו.
הוא מתאים למי שפתוח.ה לאפשר לשינוי להתרחש בחייו.ה, ולסדר חדש לקרות במרחב שלו.ה, הפנימי והחיצוני.
הוא משלב שיחה ותמיכה רגשית וכלים מעולם הטיפול והמודעות, כמו הקונסטלציה המשפחתית.
הוא מאפשר לתנועות חדשות לקרות ולדברים חדשים להיפתח בחיים, למצוא את המקום הנכון שלהם ולאפשר לנו מרחב תומך, אוהב ונעים יותר לחיות בו, להיות מי שאנחנו ולחיות את החלומות שלנו.
בא לי לספר לכם כמה תהליך סידור בית הוא דבר מ ה מ ם ו כ י פ י !
כי אני באמת באמת מאמינה בדבר הזה.
אז הנה חלק מתופעות הלוואי המבורכות של סידור בית, מניסיוני האישי ומליווי אחרים:
*****
סידור בית מפנה לנו זמן –
ידעתם שסידור בית כזה אשכרה מפנה לנו זמן בחיים?!?!?!
כשאנחנו מפנים זמן להתבוננות על מה הם הדברים שאנחנו רוצים ושמשמחים אותנו, ומפנים להם מקום במרחב ומקדישים להם תשומת לב, נראות ואהבה – אז הזמן והמרחב מפנים מקום לנו ולמי שאנחנו, לחלקים בנו שלא היה להם מקום. לתהליכים, תשוקות לב ורצונות שלנו שלא היה להם מקום וזמן לפני כן.
מרחב וזמן קשורים זה בזה, הם שני היבטים של אותו מימד, וכשאנחנו מפנים את המרחב ומסדרים אותו אחרת אז גם הזמן שלנו מסתדר בהתאם אליו ואז מתאפשר לנו להשתמש בו בדרכים חדשות שלא היו זמינות קודם.
זה נשמע כמו קסם? זה אכן קסם! זה קסם שהוא חלק טבעי מהחיים והוא תואם את חוקי היקום.
*****
סידור בית נותן בהירות ומקל על עומס, בלבול ואי שקט –
הוא חושף בפנינו את הדברים שמחזיקים אותנו ומעמיסים עלינו רגשית ותודעתית, שהיינו כל כך רגילים אליהם שאפילו לא היינו מודעים לזה שהם מעמיסים עלינו כל-כך.
אני התחלתי את התהליך הזה כי חוויתי בבית ובחיים עומס וכבדות ועייפות ותקיעות. הבית הוא המקום שבו רובנו שוהים זמן רבה מהיממה, מהחיים שלנו, והוא משפיע עלינו ומושפע מאיתנו. זה פתח ושיחרר אצלי כל-כך הרבה דברים שלא ידעתי שמכבידים עלי ולוקחים ממני אנרגיה, והכניס כל-כך הרבה טוב. וזה עדיין ממשיך. זה חלק ממסע אינסופי מהנה ומרתק.
*****
סידור בית מאפשר התחדשות וכיוונון מחדש לחיים –
התהליך הזה יכול לשנות מסלולי חיים. אם עד כה פעלנו בכיוון ודרך מסויימת מתוך אמונות, הרגלים, התניות, ומכוח האנרציה, אז הוא מאפשר לעשות איפוס וריסטארט ולחשב מסלול מחדש, או לכוונן טוב יותר את הקיים. זה תהליך שמאפשר לנו לדייק מבחוץ ומבפנים את מה שאנחנו באמת רוצים, את מה שאנחנו נותנים לו אנרגיה ומשקיעים בו.
*****
סידור בית מגביר יצירתיות והנאה מיופי, אסתטיקה והרמוניה –
דרך העיניים והתחושות שלנו במרחב אנחנו חווים הנאה, עונג, יופי, אסתטיקה והרמוניה. אנחנו קולטים הרבה מאוד מהסביבה גם בלי שאנחנו שמים לב. התת-מודע קולט ורושם את מידע, ומשפיע עלינו ועל ההרגשה שלנו.
מרחב שיש בו יופי והרמוניה מאפשר לנו הנאה, רוגע ועונג. הוא מאפשר לנו גם להרפות ולהירגע וגם מעורר אותנו לעשייה ויצירה.
מרחב שיש בו עומס, בלגן ודיס-הרמוניה יכול לעורר את האי-שקט והעומס שבתוכנו וגם לעורר אותנו ליצור מחדש את המרחב שלנו.
התבוננו בבית שלכם, עשו בו סיבוב ותרגישו אותו ומה הוא מעורר בכם. איך הוא יכול לשמח אותכם ולהנעים לכם יותר?
כשיש לנו בבית המוווון מזכרות וחפצים נוסטלגיים אז אנחנו לא באמת נהנים מהם ומעריכים אותם. תמונות, ברכות ומתנות שקיבלנו, חפצים שעברו אלינו בירושה משפחתית וחפצים שמזכירים לנו תקופות, מקומות ואירועים משמעותיים בחיים – חלקם מכבידים ומעמיסים עלינו או פשוט לא משמחים אותנו ואנחנו לא באמת רוצים בהם, אבל שומרים אותם כי קשה לנו לשחרר. זו הסיבה שבדרך כלל הקטגוריה הזאת היא הקשה ביותר למיון ולכן ההמלצה היא לעשות אותה אחרונה בתהליך מיון וסידור הבית.
מה שאנחנו בעצם לא משחררים זה את ה ה צ מ ד ה שעשינו בין החפץ לבין מה שהוא מסמל עבורנו. למשל, אם זאת מתנה שקיבלנו ממישהו אהוב ולא בא לנו עליה כי היא לא לטעמנו או כי היא לא מתאימה לבית או כל סיבה אחרת, עדיין קשה לשחרר או לא נעים כי בלי לשים לב אנחנו מצמידים את הכוונה, הנתינה והאהבה של אותו אדם אל החפץ שהוא נתן לנו במתנה. אבל מה שמשמעותי במתנה הזאת הוא הכוונה שבתוכה, ואם נקבל אותה במלואה ונבחר לשמור אותה ולהעריך אותה אז יהיה לנו קל יותר לשחרר את החפץ עצמו. אותו הדבר לגבי דברים שקנינו לעצמנו ומזכירים לנו תקופה או מקום או אירוע.
אז איך משחררים את ההצמדה הזאת בין החפץ לבין מה שהוא מסמל?
מכירים בדבר שהחפץ מסמל, שאותו משמעותי לנו לשמור.
אפשר להתבונן בחפץ ולשאול את עצמנו: מה הדבר/ים שמשמח אותי לשמור, שהחפץ הזה מסמל עבורי?
ולראות מה עולה.
לבקש ולהסכים לקבל לתוכנו את הדבר/ים שמשמח אותי לשמור (רגש, זיכרון, אדם, חוויה…), לתת לו מקום בתוכנו, לנשום אותו, להרגיש אותו ולהתמלא בו.
כשמרגישים שקיבלנו את מה שביקשנו מהחפץ אז נוכל להודות לחפץ על שנשא את זה עבורנו עד עכשיו.
הרבה פעמים אחרי שעושים את זה החפץ מתרוקן מהמשמעות שהחזיק עבורנו ואז הוא נראה לנו פתאום כמו סתם עוד חפץ, ואפשר לשחרר אותו יותר בקלות לדרכו.
אחרי שמיינו ושמרנו רק את המזכרות שמשמחות אותנו, אז יהיה לנו קל יותר למצוא להם מקום ראוי בבית, להנות מהם ולהעריך אותם בצורה שלא יכולנו להעריך כשהיו לנו יותר מדי כאלה.
*בתמונות: הבר של עינת אחרי תהליך מיון, סידור ומציאת מקום ראוי למזכרות המשמחות
להשאיר רק את מה שמשמח אותי!
כשאנחנו ממוקדים במה ל ה ו צ י א מהמרחב שלנו, בין אם זה תמונות או חפצים, אז יש יותר כובד והתנגדות וקושי, כי לרוב אלו הם הדברים שמכילים מטען של זיכרונות ורגשות ועבר. וגם אם אנחנו לא רוצים אותם יותר במרחב שלנו, הם הרבה פעמים מוכרים לנו ויש לנו היקשרות אליהם מתוך הרגל. ואולי אלו דברים שפעם היו טובים ונכונים ומתאימים לנו, והיום לא, וההיקשרות היא למה שהיה פעם.
כשמארי קונדו קיבלה את השאלה הזאת:
האם זה משמח אותי? Does it sparks joy?
היא הבינה שכל העניין הוא להפוך את הסידור מממוקד ב-מה אני רוצה להוציא, לממוקד ב-מה משמח אותי להשאיר? וזה מה שהופך את כל עניין הסידור לקל יותר ונעים ומלא שמחה. וממגנט אלינו את השפע שאנחנו רוצים להכניס לחיים שלנו.
אז לפני שאתם ממיינים ומסדרים כדאי ועוזר להיזכר בזה ולשאול את עצמכם את השאלה הזאת:
מה משמח אותי להשאיר?
ורק אז להתחיל. זה עושה את ההבדל.
לשמור רק את מה שמשמח אותנו.
כשעשיתי את תהליך סידור הבית לפי הספר שלה "סוד הקסם היפני", חוויתי על בשרי (ועל ביתי) עד כמה העיקרון הזה חשוב.
ואני רוצה להסביר אותו קצת.
אחת הסיבות לעומס ובלגן במרחב שלנו, החיצוני או הפנימי, היא שיש בו דברים שלא לגמרי, לא עד הסוף, לא באמת באמת… מתאים לנו ונכון לנו שהם יהיו במרחב שלנו.
למה?
למשל כי:
1. הם ישנים ובלויים.
2. הם לא תקינים או לא עובדים.
3. אנחנו לא משתמשים בהם.
4. אנחנו לא צריכים אותם.
5. הם לא מתאימים לנו.
6. הם לא משמחים אותנו.
7. הם לא מתאימים למרחב – לגודל, לחלל, לאנרגיה.
8. הם לא שייכים לנו.
9. אנחנו מחזיקים בהם בשביל מישהו אחר.
10. אנחנו מחזיקים בהם כפיצוי על חוסר כלשהו.
ועוד.
נדמה לנו שמתאים לנו שהם שם,
או שפעם חשבנו שמתאים לנו,
או שפעם באמת התאים לנו,
או שבחרנו אותם מתוך התניה, בחירה שלא מהסמכות הפנימית שלנו,
או שלא באמת בחרנו אלא הם הגיעו אלינו איכשהו,
או שבחרו בהם בשבילנו.
אז להחזיר דברים למקום שלהם זה לאו דווקא אומר שהם ישארו בבית/במרחב שלנו.
למיין ולסדר את הדברים האלה זה להעיז להביט בבחירות שלנו, במקומות שמהם בחרנו ואנחנו בוחרים, ולהעיז לבחון אותם מחדש. או לבחור אותם מחדש. ולגלות את הסמכות הפנימית שלנו ומה נכון לנו עכשיו.
זה דורש קצת (או הרבה) אומץ,
וקצת (או הרבה) חמלה לעצמנו.
והרבה פעמים אחרי שעוברים את המשוכה הראשונית ומתחילים,
אז זה נהיה קל יותר,
וגם מלהיב ומרגש.
באמת!
אני רואה את זה קורה כל פעם מחדש אצל אנשים שאני מלווה. כי ברגע שמתחילים תנועה אחת, אז משהו נפתח
ומתחילות עוד ועוד תנועות,
כאלה שלכאורה בכלל לא קשורות לסידור הבית,
אבל הן כן.
כמו בקונסטלציה…
דברים חוזרים למקום שלהם.
☆☆☆
אז איך מתחילים?
* או שקונים את הספר ועובדים לפיו (יש גם אודיו בוק ביו-טיוב באנגלית).
* או שקובעים איתי פגישה לתהליך סידור-בית ואז יש עוד כלים מגניבים להיעזר בהם (מומלץ! ).
* ואם בינתיים רוצים להתנסות בקטנה אז ככה:
אפשר להתחיל בלראות איפה בבית יש מקום אחד שמרגיש ונראה עמוס, שמכביד, שאפילו רק כשמסתכלים עליו כבר מתעייפים. או אפילו אם רק כשחושבים עליו.
להתחיל בלהוציא ממנו את כל החפצים ולפרוש על הרצפה או על מיטה, לעבור אחד אחד, להחזיק ביד ולבדוק:
האם הוא נחוץ לי?
האם הוא משמח אותי?
ולהרגיש בגוף – קל או כבד? משמח או מעייף?
לעשות 3 ערימות:
מה שנשאר,
מה שהולך
ומה שאנחנו עוד לא יודעים.
להיפרד בהודיה מהחפצים שהולכים, ממש להודות להם על מה שעשו עבורך.
למיין: לפח/למסירה.
לעבור שוב על ערימת האולי, יכול להיות שעכשיו עוד משהו ישתחרר.
לסדר מחדש את אלו שנשארים.
להתענג על הסדר המהמם
להמשיך לעוד מקום כזה…
אחד התענוגות שלי בליווי אנשים בסידור-בית,
זה כשהלקוחות שלי לגמרי מבינים כשאני אומרת להם שהם יכולים לשאול את הרהיטים והחפצים בבית שלהם איפה הם רוצים להיות.
וגם אם הם לא מבינים, הם זורמים איתי בכל זאת
אז איך עושים את זה?
1. תמצאו חפץ או רהיט בבית שאין לו מקום,
או שאתם רוצים לשנות את המיקום שלו,
או שאתם לא בטוחים שזה המקום הנכון לו.
2. תחזיקו אותו ביד או רק תגעו בו (אם הוא כבד או גדול מדי).
3. תשאלו אותו (בהתכוונות כנה) איפה הוא רוצה להיות.
4. תקשיבו ותרגישו מה עולה בכם.
זאת יכולה להיות מחשבה שעולה פתאום, רעיון, תחושה בגוף, תנועה לכיוון מסויים… כל דבר.
* ו… אל תיבהלו אבל יש מצב שגם תגלו שהוא רוצה לעזוב את הבית
ואם זה מה שעולה אז תסמכו על זה. ותשאלו אותו לאן: למישהו אחר, לזבל, למיחזור, לרחוב…
5. תנו לגוף שלכם לנוע איתו למקומות בבית,
להתבונן בהם ולחוש אותם.
6. תתנסו ותניחו את החפץ במקומות שונים.
אם הוא גדול ואי אפשר להחזיק אותו אז תנועו בלעדיו כאילו אתם הוא
(או בשפת הקונסטלציה – תיכנסו לייצוג שלו).
7. תתנסו בזה עד שתהיה תחושת כן למקום מסוים.
8. מצאתם מקום ואתם לא בטוחים אם הוא נכון? תשאלו את החפץ אם מתאים לו להיות שם ותבדקו בתוככם אם יש:
כן/תחושה טובה ונינוחה בגוף/שמחה,
או:
לא/אי נוחות/התנגדות/כבדות או עייפות בגוף.
◇◇◇◇
לשם ההדגמה חיפשתי חפץ כזה בבית שלי.
מצאתי קופסה עם נרות שמתישהו פעם הנחתי אותה על שידה בכניסה למקלחת כי לא מצאתי לה מקום. היא לא היתה מבסוטית שם בכלל.
החזקתי אותה ביד ושאלתי אותה (בשיא הכוונה):
איפה את רוצה להיות?
והקשבתי.
הדבר הראשון והמפתיע שעלה לי היה שהנרות צריכים לצאת מהשקיות שלהם.
זה אחד הדברים שמארי קונדו מדברת עליהם בספר שלה "סוד הקסם היפני", שהוא אחד ההשראות המשמעותיות בשבילי לסידור-בית –
שלפעמים חפצים לא אוהבים להיות סגורים בעטיפות וקופסאות מיותרות.
כמו הרבה יצורים אחרים, הם אוהבים אור ואויר ומרחב. ושיראו אותם ויכבדו ויאהבו את הנוכחות שלהם.
כשהם בתוך עטיפות זה גורם לנו פחות להשתמש בהם וגם לא נעים ולא משמח להסתכל עליהם ככה.
אז הוצאתי אותם מהשקיות וסידרתי יפה בקופסא וזה הרגיש שהם רק חיכו לזה כדי להיות מוכנים למצוא את המקום הנכון שלהם.
החזקתי אותם והסתובבתי בבית ונתקלתי בקופסא קטנה ויפה יותר ששמרתי ולא היה לה שימוש. העברתי אותם אליה.
וירא כי טוב .
החזקתי אותה שוב והגוף שלי הביא אותי בחזרה למקום שממנו הבאתי אותם, אבל לא לשידה אלא למדף שמעליה. הנחתי אותה שם ואז קלטתי שיש שם עוד נרות על המדפים האלה.
וזהו, זה הרגיש טוב ונכון.
מסתבר שהם רצו להיות עם בני מינם…
אז בסוף יצא שהבית החדש והראוי שלהם היה חצי מטר מעל איפה שהם היו קודם (כנראה הייתי קצת בכיוון כששמתי אותם שם לפני כמה זמן).
ובהזדמנות גם סידרתי קצת את המדף והעברתי ממנו תמונה למקום אחר.
גם חפצים אוהבים לעבור מקום לפעמים בלי סיבה מיוחדת, כדי לשנות זווית.
וגם השידה קיבלה תשומת לב וסידור.
זה כמו בקונסטלציה משפחתית,
כשמישהו אחד משנה מקום אז אחרים משנים בהתאם וכל הקונסטלציה משתנה ומתחילה לנוע.
צביעת קיר או רהיט יכולה להוסיף לבית הרבה שמחה וייחודיות, ואפילו ממש לשדרג את המרחב.
בתמונות:
* קיר בסלון שצבענו יחד, בנות הבית ואני, כחלק מתהליך סידור הבית, מלבן לטורקיז עמוק שמשתלב עם הנוף לים שנשקף מהחלון.
* כסאות מטבח לבנים מפורמייקה שצבעתי בצבע ירקרק פסטלי והכניסו עוד צבע וחיים למטבח.
(ראה תמונה של סלון עם קיר טורקיז)
רוצה לספר לכן, על המתנה הכי משמעותית שהענקתי לעצמי השנה:
Nitzan Ayala Ofir
יודעות איך זה להתנהל במשבר?
הרבה פעמים מדובר במצב של כיבוי שרפות, עושה מה שהכי דחוף, וזהו.
ולאט/מהר את שוקעת בבלאגן, שתסדרי מחר, כי אולי מחר יהיה לך כוח.
את קמה לעוד יום, מלא בבלת"מים, אומרת לעצמך, שוב, שכבר תסדרי מחר את הבית, ואז יהיה לך זמן למה שחשוב באמת.
אבל הפעם, הדבר החשוב באמת הוא הסדר.
כי אי הסדר, לא נותן לי מנוחה, ממש משתלט.
כבר תקופה שאני עוקבת אחרי הפוסטים של ניצן, והחלטתי שהגיע הזמן להזמין אותה אלינו. ביקשתי שתסדר בעיקר את הבלאגן של הקטנה, שהשתלט על הבית.
ניצן בילתה אצלינו יומיים. סידרה, אירגנה, הזיזה, זרקה ופינתה מקום לנשימה.
הכל עשתה בעדינות ובסבלנות אין קץ.
החדר של הקטנה מסודר וגם כל האזורים שנכבשו על ידה.
אני קמה בבוקר והסדר סביבי והידיעה שלכל דבר יש מקום, מרגיעים אותי ועוזרים לי לחשוב ולתכנן את היום.
הסדר נותן לי כוח, להמשיך בהתמודדות היום יומית המורכבת.
ניצן יקרה, תודה לך💗
ממליצה בחום למי שצריכה סדר בחייה.
***
– "הילדים באקסטזה"
– "הם לא מפסיקים לשחק בדברים שהם לא נגעו בהם מלא זמן!"
– "היא מאושרת מהחדר שלה!"
– "השבוע היא סידרה בעצמה את פינת הלימודים שלה בפעם הראשונה" (כמה ימים אחרי שסידרנו – כי קל להחזיר למקום כשלכל דבר יש מקום ברור).
– "לא חסרו להם המשחקים שהוצאנו, הם לא שמו לב, להיפך, הם התרגשו שמצאו מלא צעצועים ולא הפסיקו לשחק"
אלה חלק מההודעות והתגובות שקיבלתי מלקוחות אחרי סידור פינת משחקים ויצירה של הילדים.
***
“הבית כל כך פתוח ומואר” –
“מרגישים אנרגיה חדשה ונקיה” –
“כל מי שנכנס לבית מרגיש את השינוי ומגיב אליו בהתלהבות” –
“מרגישים שהאויר בבית התחלף והתנקה” –
“אני מרגישה יותר פוקוס וסדר בראש” –
“המפגש איתך היה משחרר ועזר לי לשחרר חפצים” –
“כל המשפחה מרגישה את השינוי” –
“אנשים שנכנסים לבית שואלים אותנו מה עשינו שמרגיש פה כל כך נעים” –
“הילדים כל כך נהנים מהמרחב החדש שלהם” –
“למדתי לשחרר דברים” –
“מדהים שאחרי המפגש גם הוא שיחרר כמה חפצים” –
“אני מרגישה הקלה” –
“עשית לי חשק להמשיך את התהליך בכל הבית ולהוציא עוד דברים”-
לפעמים מספרים לי שגם הכלבים בבית מגיבים לשינוי-
אלו הן חלק מתגובות שאני מקבלת בעקבות המפגשים לסידור בית.
תודה לכן אלו שמשתפות אותי בשינויים המרגשים שהן חווות אחרי מפגשם! מרגש אותי מאוד לקבל את התודות והתגובות האלה. מרגש אותי לשמוע על השינויים המייטיבים שקורים בבית.
תודה על הזכות הזאת לעזור לאנשים ליצור מרחבים נעימים, תומכים ומשמחים
מה אומרים עלינו?
רוצים לשמוע עוד מלאו את הפרטים שלכם ונחזור אליכם בקרוב.
